נגיעות של אפרול, מגע העץ, וחמישים גוונים של ירוק
קצת מתערוכת העיצוב השנתית במילאנו, פלוס השנקל שלי על התעשייה שאני כבר שנים רבות חלק ממנה.
השנים שלאחר הקורונה מתאפיינות בעליות ומורדות בתעשיית העיצוב.
חלק מהחברות הגדולות ביותר בתחום, שמכתיבות את כללי המשחק, מזיזות את הגבינה לכיוונים שונים ובוחרות או שלא להציג, או להעביר את המיצגים לשואו-רום או לרחוב.
התזוזה הזאת, כמו לוחות טקטוניים, משפיעה בדרכה גם על השוק.
ההשקעה בביתנים, ומעבר לכך – בחדשנות, בפיתוח, בייצור, דורשת משאבי עתק.
המציגים תמיד שואפים להישאר עדכניים, מובילים ומעניינים, ולהמציא את הגלגל בכל שנה מחדש. המרתון הזה שוחק.
אם חברה גדולה ומובילה מזיזה את הכלים שלה למגרש אחר, זה גורם גם לחברות הקטנות והבינוניות לשאול את עצמן – האם אני יכולה להיות רלוונטית גם אם לא אשתתף בתערוכה? התשובה מורכבת.
התערוכה היא עדיין הבמה המרכזית לראות ולהיראות, כטבעה במסורת מזה עשרות שנים, אך לרלוונטיות בעולם של המאה ה-21 יש עוד זירות, והן הולכות ותופסות תאוצה ככל שהשנים נוקפות.
גם המושג ׳חדשנות׳ עושה שיפטינג, ובעצם כפי שהקורונה לימדה אותנו שאפשר ולעתים רצוי לעבוד מרחוק, כך גם אפשר לפסל את מושגי המרחב, המקום והזמן באופן שייטיב איתנו ובדרכים יצירתיות שלא חשבנו עליהן קודם לכן.
בתקופה בה תפיסת המציאות שלנו נבחנת ומתעצבת מחדש מדי יום ביומו, הרשות נתונה לשינוי רדיקלי כזה, גם בתפיסה של החברות את עצמן ואת הקשר שלהן עם הצרכן, וגם שלנו הצרכנים – את מובילי הדעה בענף ואת ההרגלים שלנו עצמנו.
יהיה מעניין לראות לאן הקו הזה יוביל, אילו עוד זירות יתפסו את המרחב בשנים הקרובות, הן מבחינה מסחרית והן אנתרופולוגית. הרי אין דרך אחת להגיע ללב הצרכן ולייצר חיבור אותנטי איתו, וככל שנקדים להבין זאת, נוכל לייצר עוד שפע של מפגשים כאלה, לאו דווקא חד שנתיים, לאו דווקא במקום אחד.
בינתיים קבלו הצצה לחלקיק ממה שראינו השנה. שימו לב למוטיבים החוזרים של חומרים מהטבע – עץ, אבן, קש, צמר… לגווני השנה שנעים על סקאלת הירוקים, כתומים/חמרות/חומים, ובז׳ על כל גווניו.
המון צמחייה טבעית בכלים גדולים, כבר לא כקישוט אלא ממש בלב הסצנה, והתייחסות רבה לקיימות. זרקור על כמה שאנחנו אוהבים את הטבע וכמה שהוא משרה עלינו רוגע וביטחון. טיימלס.
יפה לראות שימוש בפופ והומור שתמיד מוסיפים קריצה כיפית וחיבור בלתי אמצעי בין המציג למבקר. ובאיטליה, כמו באיטליה, הכל מוגש באריזה מפתה וסקסית, מפוצצת בסטייל ובהיי-אנרג׳י, חיוכים ומחוות אותנטיות של אהבת החיים. וכך היה.
